רש"י על בבא מציעא פ׳ א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא מציעא פ׳ א:ג׳
3 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמּוֹכֵר פָּרָה לַחֲבֵירוֹ, וְאָמַר לוֹ: פָּרָה זוֹ נַגְחָנִית הִיא, נַשְׁכָנִית הִיא, בַּעֲטָנִית הִיא, רַבְצָנִית הִיא, וְהָיָה בָּהּ מוּם אֶחָד וּסְנָפוֹ בֵּין הַמּוּמִין – הֲרֵי זֶה מִקַּח טָעוּת. מוּם זֶה וּמוּם אַחֵר – אֵין זֶה מִקַּח טָעוּת.
פירוש רש"י על בבא מציעא פ׳ א:ג׳
3 היה בה מום אחד - אחד מן המומין הללו היה בה:
4 וסנפו בין מומין אחרים - שלא היו בה:
5 הרי זה מקח טעות - לפי שהכיר הלוקח בשאר מומין שאינן וכסבור הוא בכולן משקר אלא להשליך מעליו תרעומת הוא אומר הילכך מקח טעות הוא דאדעתא דהכי לא זבן:
6 מום זה ומום אחר - שפירש לו שם אותו מום לבדו ואמר לו מום זה בה ועוד מומין אחרים:
7 אין זה מקח טעות - דכיון דאותו המום הזכיר לו לבדו בו היה לו לבדוק: